ללחוץ על התמונה לצפיה במצגת.

ללחוץ על התמונה לצפיה במצגת.

בעודה עומדת מול כיתה של ילדי
השנה החמישית ביום הראשון ללימודים
הסתכלה גברת תומפסון סביבה
על התלמידים וארמה משפט שאינו אמיתי
השגור בד"כ בפיהן של רוב המורות
"אני אוהבת את כולכם במידה שווה"

כמובן שזה דבר בלתי  אפשרי
מכיוון שלפניה בשורה הראשונה
ישב בכסא  ברפיון ילדון קטן,
בשם טדי סטאלרד.

גברת תומפסון הביטה לעבר טדי
ושמה לב שהילד אינו משתף פעולה,
אינו משחק עם חברים, בגדיו מרושלים,
והוא נראה זקוק למקלחת דחופה.

טדי בהחלט יכול להיות ילד לא נעים.

אני מגיעה לנקודה בה גברת תומפסון
בסוג מסוים של הנאה, לוקח את
ניירותיו של טדי למסמנת בעט אדום  X
ומוסיפה את המילה " נכשל" בראש הדף.

בית הספר בו מלמדת גברת תומפסון
ביקש מהמורה לעבור על התיקים הקודמים
בהם רשומים קורותיו של התלמיד
בנושאי ציונים הערכות והתנהגות
והשאירה את תיקון של טדי האחרון.

כשהיא עברה על התוכן היא הופתעה לגלות:

המורה של טדי מהשנה הראשונה רשמה:
"טדי ילד מבריק, עם חיוך והתנהגות נעימה"

בשנה השנייה כתבה המורה:
"טדי ילד מצטיין, אהוב על המורים והתלמידים,
אולם התחילו בעיות עקב מחלה סופנית של אימו,
והחיים הפכו למאבק…"

בשנה השלישית המורה כתבה:
"מותה של אימו היה קשה מאוד בשבילו,
הוא השתדל מאוד להצליח, אולם אביו
לא מתעניין והחיים בבית ישפיעו עליו
אם לא ינקטו פעולות מסוימות.

המורה בכיתה הרביעית כתבה:
"טדי לא מראה כל התעניינות בכל מה שקורה
בבית הספר. אין לו חברים ולעיתים קרובות
הוא נרדם בכיתה.

עם סיום העיון בתיק, גברת תומפסון הבינה,
ופשוט הרגישה מבוישת בפני עצמה.

המורה הרגישה מבוכה גדולה
כאשר התלמידים הביאו את מתנות חג המולד,
ארוזות יפה ועטופות בנייר חגיגי.
רק המתנה שהביא טדי והוצאה מתוך סל הקניות
היתה ארוזה ברשלנות ובנייר עטיפה חום עבה.

גברת תומפסון חשה כאב לפתוח אותה
בין שאר המתנות.  התלמידים התחילו לצחוק
כאשר המורה הוציאה מתוך האריזה,
צמיד משובץ באבנים עם מספר אבנים חסרות
ובקבוק בושם מלא רק רבע ממנו.

צחוקם של הילדים פסק מיד עם
הקריאה הנרגשת והתפעלות של גברת תומפסון,
ואמרה "כמה יפה הצמיד" וענדה אותו מיד על ידה,
והזליפה מעט מן הבושם על פרק ידה.

טדי נשאר אחרי הלימודים באותו היום
כדי לומר לגברת תומפסון:
" היום את מריחה בדיוק כמו אמא שלי "

באותו היום ממש הפסיקה גברת תומפסון
להיות המורה למתמטיקה וכתיב,
והתחילה להיות מחנכת ילידם.

היא החליטה לתת תשומת לב מיוחדת לטדי,
ומיד שהתחילה לעבוד איתו,
המוח שלו התעורר לחיים,
ככול שעודדה אותו יותר כך התקדם במהירות.

עד סוף שנה הלימודים טדי נעשה
לאחד התלמידים המבריקים בכיתה
ולמרות שהבטיחה לאהוב את כל הילדים
במידה שווה, טדי הפך להיות חביב המורה.

שנה מאוחר יותר היא מצאה מתחת לדלת
פתק מטדי בו הוא כתב לה:
שהיא המורה הטובה ביותר שהיתה לו בכל חיו.

חלפו 6 שנים עד שהיא קבלה הודעה
נוספת מטדי, הוא כתב שסיים ביה"ס תיכון ,
השלישי בכיתה ושעדיין היא המורה הטובה
ביותר שהיתה לו עד היום.

לפחות עוד 4 שנים עברו ואז קבלה המורה
מכתב נוסף בו כתוב טדי שלמרות שעברו עליו
זמנים קשים הוא נשאר בבית הספר,
בקרוב יסיים ויהיה בוגר הקולג' בהצטיינות.
הוא שוב אישר לגברת תומפסון כי
היא היתה המורה הטובה ביותר בימיו.

שוב הגיע מכתב בו כתב כי לאחר שקיבל
את תעודת הבגרות שלו החליט
ללכת עוד צעד קדימה ועדיין
היא המורה הטובה ביותר שהיתה לו מעולם.
אולם השם שלו התארך…. הוא חתם את
המכתב בשם  דוקטור טדי סטאלרד.

היה עוד מכתב נוסף באותו  אביב,
טדי סיפר כי הופגש נערה והוא עומד להתחתן.
הוא סיפר שאבא שלו נפטר לפני שנים
והוא תוהה  אם גברת תומפסון תהיה מוכנה
לקחת את המקום השמור בד"כ לאם החתן.

כמובן שגברת תומפסון הסכימה, נחשו מה?

גברת תומפסון ענדה את הצמיד בו חסרות
כמה אבנים, ובנוסף וידאה שהיא מתבשמת
בבושם שטדי זכר שאמו התבשמה בו
בחג האחרון שבילה איתה יחד.

הם חיבקו זו את זה וטדי לחש על אוזנה
של גברת תומפסון:
"תודה שהאמנת בי. תודה שנתת לי את
תחושת החשיבות והראית לי
שאני יכול לעשות שינוי"

לקוח ממצגת שהתקבלה במייל