תקציב החינוך הוא לא הוצאה אלא השקעה – דב לאוטמן

ראיון עם דב לאוטמן פורסם בעיתון לגלובס לקראת כנס שעסק בחינוך – 27.08.2012

שוויון ההזדמנויות בחינוך הוא צוו השעה.
מדינה שמקדשת את הביטחון ולא מקדשת לפחו באותה המידה את החינוך, פוגעת בצדקת קיומה.
ללא מערכת חינוך איכותית ניאלץ להמשיך להידרדר ונאבד מקומנו כמדינה מובילה בתחום הכלכלה.

היום צעדו שורה ארוכה של תלמידים חזרה לבתי הספר. הם היו נרגשים, הם חששו ממפגש עם חברים חדשים, עם מורים שלא פגשו אף פעם ועם חומרים לימודיים מתקדמים.אבל חלק מהם אינו יודע שכבר נגזר שינם. רק אם יתרחש נס, הם יוכלו להשתלב באקדמיה, לרכוש מקצוע מתאים למאה ה-21 ולחיות חיים של רווחה ועצמאות.

מדוע?
מפני שמערכת החינוך הישראלית מובילה בעולם בפערים בין עשירים לבין לעניים. מפני שמערכת החינו ך בישראל היא לא מערכת ממלכתית – המדינה לא מנהלת אותה והמדינה מאפשרת לילדים משכבות מוחלשות להשלים את הפערים ולהגיע להישגים הראויים להם.

יעוד לאומי ראשון במעלה

בשבוע שעבר משנתפרסמה רשימת אחוז הזכאים לבגרות, חזינו בפערים הגדולים שבין ילדים המתגוררים בישובים בפריפריה.
זו רק דוגמה אחת להפליה הקשה שמתרחשת בין כתליה של מערכת החינוך.
קידום שוויון וההזדמנות השווה לכל ילד – הם תנאי הכרחי לעתידה של מדינת ישראל. על ראש הממשלה, שר החינוך ושר האוצר לראות בצמצום פערים במערכת החינוך יעד לאומי ראשון במעלה.
עליהם להבין, שאם לא יעשו כן הם מסכנים את עתידה של ישראל.
הם יודעים את הדרך, מפני שהיא מקובלת במדינות רבות בעולם: קוראים לכך "תקצוב דיפרנציאלי".פשוט , קל ובהיר.

מי שאין לו מקבל יותר. אבל כשמערכת החינוך מסרב לראות בשוויון את האתגר הגדול שלה, היא מתרסקת. וכך מערכת החינוך בישראל הפכה להיות מדירה, מפלה, העוסקת כל הזמן בלימוד לבחינות, למבחני מיצ"ב, מבלי לדעת שריבוי המדידה והערכה לא הוביל אף מדינה לצמיחה בהישגים.

שוויון ההזדמנויות בלימודים הוא צוו השעה. הגדלת משאבי החינוך אינה הוצאה אלא השקעה.שצריך לומר בבירור: יש להגדיל את ההקצאה לחינוך גם על חשבון תקציב הביטחון. מדינה שמקדשת את הביטחון ולא מקדשת לפחות באוצה המידה את החינוך, פוגעת בצידוק לקיומה. כל בר דעת יודע שמערכת החינוך היא מערכת הביטחון האמיתית של ישראל!

המפתח לתשתית לאומית

על מערכת החינוך מוטלות מטלות נוספות. על ספו של משבר כלכלי עולמי, אין ספק שהתאמת הלמידה למאה ה-21 היא תנאי לרלוונטיות של בתי הספר. לא נוכל להמשיך ללמד את תוכניות הלימוד של האתמול, ולהתחמק מבנייתן של תכניות חדשות, המעודדות חשיבה ביקורתית, הבנה וחקר.למידה שמרכזה שינון מחזירה אותנו לאחור.

תלמידי ישראל באים מקהילות שונות ומגוונות. דווקא על רקע הגיוון התרבותי אנו חייבים לגבש תוכניות לימודי חיבה שתחייב את כלל תלמידי ישראל.זהו המפתח לתשתיתי לאומית, הנוגעת לגיבוש הבסיס המוסרי המשותף וגם לחיזוקה של כלכלת ישראל..

האתגרים הרבים לא ירפו את ידנו. כולנו נקראים להיאבק למען עתידו של החינוך בישראל. ללא מערכת חינוך איכותית נאלץ להמשיך להתדרדר ונאבד את מקומנו כמדינה מובילה בעולם התחום הכלכלי.

בנימה אישית כתעשיין המתמסר לחינוך, קשה לי להבין מדוע המנהיגות הפוליטית לא מבינה את מרכזיותו של החינוך. קשה לי לקבל את העובדה שילד לא יכול למצות את יכולותיו בגלל מדיניות שגויה.

בימים אלה אנו מציינים 70 שנה לרציחתו של המחנך הדגול יאנוש קורצ'ק. אולי כדאי שנחזור ונשנן את אחד ממסריו הבולטים:

" הדואג לימים זורע חיטים, הדואג לשנים וטע עצים, הדואג לדורות מחנך אנשים"

דב לאוטמן היה תעשיין ואיש עסקים ישראלי. מייסד, בעלים ויו"ר של מפעלי הטקסטיל "דלתא גליל", נשיא התאחדות התעשיינים בשנים 1986–1993 וחתן פרס ישראל לשנת ה'תשס"ז בתחום מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.
לאוטמן היה מהמקדמים הבולטים של רפורמות במערכת החינוך וממעודדי ועדת דוברת. לאוטמן היה חבר בוועד העמותה של תנועת חינוך ישראלי שפועלת להעמקת ערכי החינוך הממלכתי בישראל

האם מנהלי בתי ספר יכולים להיות יזמים ולהוביל שינוי חברתי!

האם מנהלי בתי ספר יכולים להיות יזמים ולהוביל שינוי חברתי!

מתוך מוסף יזמות 2011 – בהוצאת גלובס – קארן טל / כתבת חינוך

 

האם מנהלי בתי ספר יכולים להיות גם יזמים חברתיים?

קארן כהן , מנהל קמפוס ביאליק-רוגוזין בתל אביב,

שהסרט הדוקומנטרי עליו זכה באוסקר, משוכנעת שכן: הנה נימוקיה

 

"במהלך שש שנים האחרונות היתה לי זכות גדולה לשמש

כמנהלת קמפוס ביאליק–רוגוזין.

בית הספר מונה 900 תלמידים מ- 48 ארצות מוצא: יהודים

נוצרים ומוסלמים.          פיתחנו מודל חינוכי הוליסטי שנותן

המתבסס על מנתן מענה איכותי וכולל לתלמידים בהיבט

החינוכי, הרגשי והחברתי.

 

בית הספר הפך לבית ולעוגן מרכזי בחיי התלמידים,

ההורים והמורים.          בשנה האחרונה שמו של קמפוס

ביאליק-רוגוזין נישא בפי רבים ברחבי הארץ, בזכות

פרס החינוך הארצי שהוענק לבתי הספר בשנת תשע"א

במעמד נשיא המדינה ושר החינוך, וגם בזכות המאבק

למניעת גירושם של ילדי מהגרי העבודה מהארץ.

 

ברחבי העולם זכה בית הספר להכרה בין לאומית

בזכות הסרט הדוקומנטרי הקצר "strangers no more"

שתיעד את סיפורו של בית הספר וזכה בפרס האוסקר

לשנת 2011 .

 

בית הספר יצר שותפות אמיצה עם ארבעה גורמים עיקריים:

קהילת בית הספר- צוות בית הספר, מסור מקצועי ומחויב,

שרואה במקצוע ההוראה שלחיות חברתית.

הרשות המקומית – ראש העירייה רון חולדאי ומניהל החינוך

בתל אביב.        משרד החינוך – שר החינוך במחויבותו לא

לאפשר את גירושם של ילדי מהגרי העבודה ובהצבעה אמיצה

בממשלה בסוגיה זו.      ועד פעולה – מתנדבים מעולם התעשייה

ברשות של גב' רינה זמיר וד"ר יוסי ורדי, שיחד עם מעטפת של

200 מתנדבים בטווח הגילאים10 עד 80 , נתנו רוח גבית

לפעילות בית הספר, יחד עם שותפי לדרך, ד"ר יוסי ורדי,

ושורה מופלאה של חברים, אנשי תעשייה מהמובילים בארץ,

הקמנו מיזם חינוכי חדש "תובנות בחינוך" ששם לו למטרה

לסייע למנהלים ובתי ספר בפריפריה החברתית, ולסייע להם

להוביל את קהילתם לנתיבים של הצלחה ותקווה.

 

לשמחתנו גילינו מנהלים התופסים את תפקידם כמנהיגים

חברתיים ומוכנים להירתם בכל ישותם לקידומם של תלמידיהם.

 

שלושה עקרונות מרכזיים מנחים את עבודתנו ב"תובנות בחינוך":

הרחבת תפיסת התפקיד של המנהל כמנהיג ויזם חברתי,

הפועל על בסיס תפיסת עולם רחבה ומעמיקה ומוביל חזון

בר השגה; תפיסה הוליסטית הרואה בבית הספר עוגן מרכזי

בחיי התלמידים – " בית ספר כמרכז חינוכי, טיפולי וחברתי

הנותן מענה כולל לקהילת בית הספר" ; הקמת ועדי פעולה

מתנדבים הפועלים תחת הנהגתו של מנהל בית הספר

ובשיתוף עם רשויות המדינה – משרד החינוך ורשויות מקומיות.

 

אני מאמינה כי בטווח של חמש שנים נוכל לצפות במסה קריטית

של בתי ספר שיהפכו למוסדות מעוררי השראה בזכות רמת

ההישגים החינוכיים והחברתיים שלהם.

 

הדרך היום, כמו אז, רצופה באתגרים רבים ומגוונים.

זה יצליח כי פשוט אין לנו ברירה!!

 

הכותבת היא מנהל קמפוס ביאליק רוגוזין בתל אביב.

משל הפרפר (מקור הודי)

BLUE BUTTERFLYסיפור קצר ממקור הודי המספר על ילד המאמץ גולם של פרפר,
אך מתערב ופוגע בתהליך הטבעי של גדילתו.

זהו סיפור אודות ילד קטן שהלך לבקר גורו.
הגורו ישב והתבונן בדבר שהחזיק בידו.
הילד ניגש והסתכל גם הוא, אלא שלא בדיוק הבין
מהו הדבר שבידי הזקן ושאל את הגורו:
" מה זה?",
"זהו גולם" השיב הגורו.
"בתוך הגולם נמצא פרפר,
בקרוב הגולם יבקע והפרפר יצא".

"האם אני אוכל לקבל אותו?" שאל הילד.
"כן" השיב הגורו, "אבל עליך להבטיח לי
שכאשר הגולם יבקע והפרפר יתחיל לצאת
ויכה בכנפיו כדי להשתחרר מהקליפה א
תה לא תעזור לו חלילה.

חלילה לך לסייע לפרפר לצאת בכך שתשבור
את קליפת הגולם.
עליך להניח לו לעשות זאת בעצמו".

הילד הבטיח. לקח את הגולם והלך לביתו.
ישב הילד והתבונן בגולם.
לאחר זמן ארוך ראה תחילתה של תנועה.
הגולם נע וכאילו רעד.
והנה בקע בקצהו.

בפנים היה פרפר עדין ויפה שניסה להיחלץ
מתוך קליפת הגולם תוך שהוא מכה
בכנפיו כנגד הגולם.
התנועות שלו היו חלשות ולא נראה
שכוח הכנפיים הללו יוכל לבצע את המלאכה הזו.

הילד הקטן רצה נואשות לעזור
לפרפר הסובל להיחלץ ולעוף.
כשלא יכול לשאת עוד את המתח
הפר את הוראות הגורו.

הילד הסיט את שני חצאי קליפת הגולם
לצדדים ועזר לפרפר להיחלץ.
משיצא הפרפר החל לעוף באוויר,
אך לפתע נפל מטה אל האדמה
ונשאר שוכב ללא תנועה.

הילד הרים את הפרפר בזהירות, וראה שהפרפר מת.

שטוף דמעות הלך הילד לביתו של הגורו
והראה לו את הפרפר המת בידו.

"אתה רואה, ילד?", אמר הגורו
"מהרת לשבור לו את קליפת הגולם, האין זאת?"

"כן" אמר הילד "זאת עשיתי".

והגורו אמר: "אינך מבין,
לא יכולת לדעת מה עוללת.
כאשר הפרפר מתחיל לצאת מהגולם
הדרך היחידה שבה הוא יכול לחזק את כנפיו
היא בכך שהוא מכה בהם לעבר הקליפה
ומכה שוב ושוב.
אז הוא מצמיח ומחזק את שרירי הכנפיים שלו.

כאשר אתה עשית זאת במקומו,
מנעת ממנו לגדול ולפתח את שרירי כנפיים.
זו הסיבה שהפרפר נפל לאדמה ומת".

הילד, בטוב ליבו לא הבין שהגולם
הדחוס והקשה ומאבק הפרפר לצאת ממנו
היו דרכו של אלוהים לגרום לגופו להתעצם
ולכנפיו להתחזק כדי שיוכל לעוף אחרי שייצא לחופשי.

לפעמים,
אתגרים הינם דבר נחוץ ביותר.
אם אלוהים היה מאפשר לנו לעבור
את חיינו ללא מכשולים,
היינו חלשים הרבה יותר.
לא היינו חזקים כמו שהיינו יכולים להיות,
ולעולם לא היינו יכולים לעוף.

יומן לתלמיד – מפתח להצלחה

תמונת פרופיל

סדר וארגון מהווים מפתח להצלחה בכל תחומי החיים.

הענקת יומן לתלמיד, מצביעה על החשיבות שבית הספר מייחס
לנושא זה, ליצירת כלי ארגוני מעולה, שמייחד את בית הספר
ומגביר את תחושת השייכות של התלמיד למסגרת החינוכית,
נושא רב ערך עליון בפני עצמו.

אלינה גושן
מאמנת אישית ומנחת קבוצות לבעלי A.D.H.D.

יומנים ותעודות

…..רצינו להודות לך על העבודה הנפלאה שנעשתה עבורנו,

על איכות וטיב היומנים והתעודות שעשיתם לנו לקראת סוף השנה.
והכי חשוב שהצלחתם להקדים את מועד המסירה,
ובמיוחד על השירות הנהדר.

המשיכו בדרך זו, תענוג לעבוד אתכם

בבכרה
נדיבה
תיכון "אלון" רמת השרון